1. פסק הדין ניתן בתביעת התובעת, הרצל סרוסי קבלנות ופיקוח בניין בע"מ (להלן:
"החברה") נגד הנתבע, יואב חרל"פ (להלן:
"חרל"פ"), בגין סך של 787,422 ש"ח בצירוף מע"מ וכן בתביעה שכנגד שהגיש חרל"פ נגד החברה ומר הרצל סרוסי (להלן:
"סרוסי") בגין סך של 999,604.94 ש"ח.
2. לפי כתב התביעה, החברה ביצעה עבודות בשני פרוייקטים: פרוייקט שלב א' ברחוב האשל 136 אשר כונה ויכונה גם להלן
"הפרוייקט הדרומי" ופרוייקט שלב ב' ברחוב האשל 134 אשר כונה ויכונה גם להלן
"הפרוייקט הצפוני".
3. לטענת החברה, נותרו לחרל"פ חובות כלפיה בגין שני הפרויקטים הנ"ל: (1) בגין הפרוייקט הדרומי - חוב של 9,997$ + מע"מ, ולפי שער יציג של 4.7 ש"ח לדולר, סך של 54,268 ש"ח; ו- (2) בגין הפרוייקט הצפוני - חוב של 141,059$ + מע"מ, ולפי שער יציג של 4.5 ש"ח לדולר, סך של 733,154 ש"ח.
4. בכתב ההגנה מטעם חרל"פ נטען כי יש לדחות את תביעת החברה על הסף משום שאין כל יריבות בינה לבין חרל"פ, שכן שסרוסי היה זה שחתם אישית על הסכמי ההתקשרות עם חרל"פ. כן נטען כי סרוסי וחרל"פ התקשרו בהסכם פאושלי שלפיו ישולם עבור שני הפרוייקטים סך של 893,000$ בלבד (650,000$ + 243,000$), וחרל"פ שילם עבור העבודה סך של 5,360,541 ש"ח. טענה נוספת בכתב ההגנה היא כי הקבלן ביצע עבודות ברשלנות ובאופן שהסב לחרל"פ נזק רב. לגבי הפרויקט הצפוני ישנה הפניה לנספח 1 לכתב ההגנה, ונטען כי מדובר בסיכום נוסף המשקף את הסכמות הצדדים. עוד נטען כי הסכומים שנתבעו לא אושרו על ידי מפקח מטעם חרל"פ, וכי בפרוייקט הצפוני אושרו תוספות בניה בסך של 120,000$ בלבד יחד עם רווח קבלני בסך של 7,250$, כך שהסכום הכולל לתשלום בגין הפרוייקט הצפוני הוא סך של 358,313$.
5. התביעה שכנגד של חרל"פ הוגשה בגין נזק של לפחות 250,000 ש"ח בגין ריצוף פגום, 112,896 ש"ח בגין דיור חלופי למשך שישה חודשים, 103,948 ש"ח בגין תשלום לקבלן מיזוג אוויר, 163,000 ש"ח בגין שכירתם של מפקחים במשך 19 חודשים מעבר לנדרש ו- 100,000 ש"ח בגין עגמת נפש, כך שמדובר בסך הכול ובערכים נומינליים בסך של 793,832 ש"ח, ובתוספת 205,772.94 ש"ח בגין הפרשי הצמדה וריבית - סך של 999,604.94 ש"ח.
6. הנתבעים שכנגד, החברה וסרוסי טענו כי סרוסי מעולם לא התחייב לבצע את העבודות באופן אישי וכי כל הפעולות נעשו על ידי החברה. בכתב ההגנה בתביעה שכנגד הוכחשו כל הנזקים הנטענים בכתב התביעה שכנגד, לרבות הטענה כי החברה לא עמדה בזמני העבודה, ונטען כי חרל"פ עצמו עיכב את העבודה מיוזמתו למשך 8 חודשים. לעניין העבודות הנוספות נטען כי כל העבודות אושרו על ידי התובע ו/או הפיקוח מטעמו. כמו כן הוכחש הנזק הנטען בגין הריצוף, ונטען כי חרל"פ עמד על הזמנת האבן לפרוייקט הצפוני ובחר חיתוך הפוך מזה שבפרוייקט הדרומי, ועבודות הליטוש לא היו חלק מהעבודות שפורטו בנספח ב' לכתב ההגנה הנ"ל (כתב הכמויות של הפרוייקט הצפוני). לעניין התשלומים בגין מיזוג אוויר נטען כי כל התשלומים שולמו בהתאם לסיכום בין הצדדים.
7. לקראת דיוני ההוכחות הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. סרוסי ומר עדי וילוז'ני הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם החברה, וכן הוגשו מטעמה שתי חוות דעת של מומחים, מר אמנון תאני ומר יוסף גולדקלנג. חרל"פ, מר איתמר בר ומר גל שחם הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם סרוסי וכן הוגשה מטעמו חוות דעתו של מר ניר רביד.
8. בשני דיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק נחקרו כל המצהירים וכל המומחים הנ"ל בחקירות נגדיות. בתום החקירות הוגשו סיכומים מטעם הצדדים בכתב.
דיון
התביעה העיקרית
9. ההסכם מיום 23.7.02 אשר נערך בין סרוסי לבין חרל"פ בעניין הפרוייקט הדרומי שצורף כנספח 1 לתצהיר העדות הראשית של חרל"פ קובע כדלקמן:
"הצעת מחיר של הרצל סרוסי עבור ההריסה ובניה של האשל 134-6 לפי התכנית וכתב הכמויות שנמסרו. כולל מפרט פיתוח. לא כולל צמחיה. כולל כל הריצופים כולל [לא ברור]
וכו'. כולל בריכת שחיה כולל הציוד ללא התריס. כולל חדר מכונות. בנית הבית קומפלט כולל אינסטלציה, חשמל, אלומיניום, טיח, צבע + שפכטל שלושה גוונים, נגרות, דלתות (ללא נגרות מטבח, אמבטיה, ארונות קיר). כולל הריסה ופינוי של הבית והתריסים + חפירות 650,000 דולר כולל... [לא ברור]
. תוספות בניה - לפי דקל. חשמל - דקל פחות 10%. אינסטלציה- דקל פחות 10%".
10. סרוסי חתום על ההסכם הנ"ל ללא התייחסות לשם החברה וללא חותמת החברה.
11. כפי שהוצהר בתצהיר מטעם החברה, ביום 11.5.04 הוסכם בין הצדדים על ביצוע הפרוייקט הצפוני, וכתב הכמויות אשר הודפס ככל הנראה ביום 6.3.04 מהווה הסכם בכתב בין הצדדים. כתב הכמויות אשר צורף כנספח ג' לתצהיר החברה הוגש ללא חותמת וללא אישור של החברה.
12. חרל"פ טען כי משכרת את ההסכם ישירות עם סרוסי ולא עם החברה, אין לחברה עילת תביעה נגדו, ולכן יש לדחות את התביעה של החברה על הסף. בעניין זה טענה החברה כי היה ברור לצדדים שהחברה היא זו שמתקשרת בהסכם ושמבצעת את הפרוייקטים בפועל. כמו כן נטען כי כל החשבוניות שנשלחו לחרל"פ היו חשבוניות של החברה, וכך צוין גם בדרישות התשלום והתוספות שנכתבו על נייר מכתבים של החברה. עוד טענה החברה כי עד למועד הגשת התביעה לא העלה חרל"פ כל טענה שלפיה אין מקום לשלם כספים לחברה או לקבל חשבוניות מהחברה. לאור זאת, יש לדחות את הטענה להעדר יריבות בין החברה לבין חרל"פ, ויש לבחון את התביעה לגופה.
13. אין מחלוקת בנוגע לסכומים שיש לשלם עבור השלמת שני הפרוייקטים ללא העבודות הנוספות, קרי 650,000$ בגין הפרוייקט הדרומי ו- 243,000$ בגין הפרוייקט הצפוני. המחלוקות בין הצדדים נוגעות לעבודות הנוספות: מהן העבודות שבוצעו בפועל, כיצד יש להעריך ולתמחר אותן, האם התשלום בגינן טעון אישורים מטעם המפקחים, ואם כן, אילו עבודות אושרו על ידי המפקחים מטעם חרל"פ.
14. בסיכומים מטעם חרל"פ שהוגשו לאחר הגשת הסיכומים מטעם החברה נטען בסע' 74 כי
"הפער בין עלות הפרויקט הדרומי לבין הסכום ששולם בפועל הינו 9,997 דולר (בתוספת מע"מ). כמפורט להלן - סכום זה קוזז על ידי חרל"פ בגין הסכומים שסרוסי חב לו".חרל"פ מאשר בסיכומיו כי נוסף על התמורה שנקבעה בהסכם המקורי בגין ביצוע הפרוייקט הדרומי בסך של 650,000$, אושרו על ידי הפיקוח מטעמו תוספות בסך של 25,217$ (בתוספת מע"מ) ומכאן שהתשלום הכולל בגין הפרוייקט עומד על 675,217$, שמתוכם שולמו 665,220$ (סע' 72-74 לסיכומי חרל"פ).
15. לפיכך, ובהעדר טענות קיזוז מפורטות בכתב ההגנה, על חרל"פ לשלם לחברה את סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת בסך 9,997$ + מע"מ בגין העבודות הנוספות אשר בוצעו בפרוייקט הדרומי.
16. עתה יש לבחון את תביעת החברה נגד חרל"פ בגין העבודות הנוספות שבוצעו בפרויקט הצפוני, שלטענת החברה יש לשלם תמורתן סך של 141,059$ בתוספת מע"מ, ולפי לשער יציג של 4.5 ש"ח לדולר, סך של 733,154 ש"ח.